יואב שדמי

29.9.1980-28.12.1998
נפל במילוי תפקידו
 
 

בן דורית ויורם, נולד בירושלים ביום כ’ בתשרי תשמ”א (29.09.1980), אח צעיר לדוד ויהונתן.

יואב גדל ובגר ברעננה, בה קבעו הוריו את ביתם כשנה טרם היוולדו.

למד בבית הספר היסודי על שם “ברטוב”, בחטיבת הביניים “אלון” ובבית הספר התיכון “מור מטרו¬ווסט”.

ילד סקרן ובעל תחומי עניין רבים ומגוונים, ששנות חייו מלאו חוויות סקרנות אינסופית, בהן למד, חקר ושאל. כבר בהיותו בן שבע גילה את עולם המחשבים והפך ל”משוגע אמיתי” בתחום. למד אנגלית באמצעות המחשב והתקדם באופן כה משמעותי, עד כי זכה להתקבל לכיתת דוברי אנגלית כבר בבית הספר היסודי, וכך בחטיבת הביניים ובתיכון, שם בחר לעסוק בנושא המחשבים כמקצוע ראשי. בשנות לימודיו בתיכון אפיינו את יואב שני מוטיבים מקבילים, שהעסיקו אותו באופן משמעותי מעבר לשעות הלימודים – המחשב וההתנדבות.

בתחום המחשב היה יואב שותף לבניית פרויקטים בינלאומיים, בחברה שפיתחה תוכנת הדמיה למחשב מקינטוש. חבריו לפיתוח, אנשי מחשב מרחבי העולם, לא העלו בדעתם כי שותפם הישראלי, שהפך לאחראי על פיתוח התוכנה המורכבת והחדשנית, אינו אלא תלמיד תיכון. יואב השתתף בפרויקט מחשוב בית הספר, והיה בין מייסדי אתר האינטרנט של בית הספר “מטרו ווסט”.

בעקבות שני אחיו הבוגרים עבר גם יואב קורס עזרה ראשונה בסניף מגן דוד אדום בהרצלייה, שם הפך למתנדב קבוע עד גיוסו לצה”ל. במסגרת שהותו במד”א עזר לחבריו, חלקם היו בוגרים ממנו, בפרויקטים לימודיים בתחום המחשב. במקביל, במהלך לימודיו בכיתות י”א וי”ב , התנדב באופן קבוע, בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. הוא היה מגיע אחת לשבוע למחלקת טיפול נמרץ, למשמרת בת שמונה שעות, מ- 15:00 עד- 23:00, ומסייע לצוות הרפואי.

ככל שבגר יואב כן גדלו והעמיקו תחומי העניין המגוונים שלו. הוא היה לאינטלקטואל אמיתי, וכאשר מצא עניין בנושא, חיפש ומצא את הדרך הקצרה והנוחה לו ביותר ללמוד אותו לעומק במהירות ובהצלחה. הוא הרבה לקרוא ספרות על צבא ופוליטיקה, על ספורט, מדע בדיוני ומחשבים, אהב מוסיקה על כל תחומיה, מפופ ועד קלאסיקה, ואף ניגן בפסנתר ובאורגן, התעניין בהיסטוריה כללית, ובהיסטוריה ואקטואליה של מדינת ישראל. במקביל, בנה בלילות מחשב ופיתח תוכנה, במסגרת הפעילות הבינלאומית שלו.. יואב היה אוהד של שתי קבוצות ספורט -קבוצת הכדורגל של “מכבי” חיפה, וקבוצת הכדורסל של “מכבי” תל אביב. חבריו מספרים כי לא היה פרשן ספורט טוב ממנו. הוא ידע לנתח ולהסביר את העסקנות הפוליטית של הספורט בכלל, ושל שתי הקבוצות המועדפות עליו בפרט. יואב היה בעל דעות מגובשות ומוצקות גם בתחום הפוליטיקה המדינית והכלכלית¬ חברתית של מדינת ישראל.

בחופשות הקיץ עבד בתחום המחשבים, בחברות העוסקות בתחום הרפואי ובתחום ההייטק, פעילות שהביאה לו מוניטין רבים. על כך אמר אחיו הבכור, דוד, בוגר תואר ראשון במדעי המחשב: “יואב, בידע שהיה טמון בו, ושרכש שלא במסגרת מסודרת, אלא תוך התעניינות אישית בלבד, הגיע לרמת ידע ובקיאות בתחומים של עולם המחשבים, שהינם מעבר לנדרש מתלמידי תואר ראשון באוניברסיטה. הוא היה וירטואוז בתחומי התוכנה ובתחום הקישוריות בין תוכנות שונות.” עובדה זו גימדה באופן משמעותי את מה שנדרש ממנו במסגרת המקצוע העיקרי שלו בתיכון, אך יואב, שהיה איש של מעשים ולא של דיבורים, לא נתן לכך כל ביטוי מילולי, עד כי גם מורתו בתחום המחשב, לא הכירה את רמות, אלא בדיעבד, לאחר נפילתו, והיא נתנה לכך ביטוי בדבריה לשכרו, ביום השנה למותו: “ביחסים רגילים של מורה ותלמיד, המורה מלמד והתלמיד למד. המורה והתלמיד מגיעים לכיתה וחלוקת התפקידים ביניהם ידועה וקבועה מראש. כל אחד משני הצדדים מגיע כשהוא מכיר את הכללים ומוכן לקחת חלק במשחק המשותף הזה. שונה היה המצב עם יואב. דווקא בנושא שכל כך אהב והכיר, היה מרבה להיעדר מהשיעורים. הוא פשוט לא הגיע. יכול מאוד להיות שיואב העדיף ללמוד בעצמו ובמהירות, מול המחשב, את כל מה שיש ללמוד, וחש שאינו זקוק לי – מורתו. יכול אפילו להיות שהוא צדק בכך, כי את הבחינה עבר ללא קושי ובהצלחה”.

יואב היה נער צנוע ועניו, ונחבא אל הכלים, עד כי גם רבים מחבריו, לא הכירו את יכולותיו המופלגות בתחום האינטלקטואלי, ואת תכונותיו הטרומיות, שבאו לביטוי בהתנדבות ללא פשרות לעזרת הזולת, אך לבני כיתתו בבית הספר התיכון לא היה ספק כי יואב נועד לגדולות.

טרם גיוסו לצה”ל ביקש יואב דחיית גיוס לחצי שנה, מתוך כוונה לבצע מבדקים ליחידות שונות. מודיעין, ממר”ם וכדומה, שבהן יוכל לעסוק בתחומי התמחותו המובהקת. כל המבדקים הללו נמנע ממנו לבצע, בגלל עיכוב בקביעת הפרופיל הרפואי שלו. בקשתו נדחתה.

יואב התגייס לצה”ל בסוף נובמבר 1998, הוצב בחיל השריון כנהג טנק מג”ח, והחל את שירותו בבית הספר לשריון “מגן סיירים”, של מפקדת חילות השדה.

ביום ט’ בטבת תשנ”ט (28.12.1998), נפל יואב בעת מילוי תפקידו והוא בן שמונה עשרה. הוא הובא למנוחות חלקה הצבאית בבית העלמין ברעננה, הותיר אחריו הורים ושני אחים.

להנצחת זכרו הוקמה בתחנת מגן דוד אדום בהרצלייה פינת זיכרון, בה באים לביטוי שני המוטיבים העיקריים בחייו הקצרים של יואב. בפינה הוצבה מערכת מחשב משוכללת, לשימוש מתנדבי מד”א, על מנת שיוכלו לשלב לימודים והתנדבות. פינת זיכרון זו מהווה פינה של חיים, פינה תוססת של צעירים, כהמשך לחיים צעירים שנגדעו. הפינה פועלת ללא הפסקה, עשרים וארבע שעות ביממה, כמו כן הוחלט לאחר מותו, על ידי כל חבריו למסגרת הפעילות הבינלאומית, לקורא על שמו את התוכנה, שלפיתוחה היה אחראי, ולהקדישה לזכרו.