מנחם אייל

26.4.44-16.10.73
 
 

רב סרן

איל, מנחם

מנחם, בן שושנה ומשה, נולד ביום ג’ באייר תש”ד (26.4.1944)בראשון לציון. הוא סיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בנחלת יהודה ואחרי כן למד בבית הספר הריאלי בחיפה ובפנימייה הצבאית, וסיים שם את לימודיו התיכוניים. מנחם היה תלמיד חרוץ, ספורטאי מצטיין ופעיל בתחומי החברה. הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד כאשר היה תלמיד, ואחרי כן היה פעיל בחברה להגנת הטבע. בין התלמידים והחניכים בבית הספר הריאלי ובפנימייה הצבאית, נחשב מנחם כאחד המצטיינים, בעיקר במקצועות הצבאיים, שהקדיש להם עניין רב.
מנחם גויס לצה”ל בסוף אוגוסט 1962 והתנדב לקורס טיס. הוא סיים את הקורס בהצלחה, זכה לציונים טובים והיה לטייס קרב בחיל האוויר. עם תום שירות החובה התנדב מנחם לצבא הקבע. בשנים הראשונות טס במטוסי אוראגאן, מיסטר ו-ווטור. אחרי-כן שימש שלוש שנים כמדריך בבית-הספר לטיסה ונחשב מדריך מעולה. אחרי כן היה טייס במטוסי מיראז’ וסקייהוק. במלחמת ששת הימים השתתף כטייס פוגה-מגיסטר. באחת הגיחות נפצע, אך הצליח לשוב עם מטוסו בשלום לבסיס. במלחמת ההתשה היה סגן מפקד טייסת מטוסי סקייהוק והגיע לדרגת רב-סרן. מנחם היה קשור מאוד לטיס ולחיל האוויר. רעייתו הייתה קצינת מבצעים בטייסת שלו, ושם הכיר אותה; אחותו נשואה לטייס קרב, שהיה חברו מילדות.
מנחם השתחרר מצה”ל בסוף שנת 1970 והצטרף כטייס לחברת “אל-על”, שם הגיע לדרגת קצין ראשון. כל ימיו היה איש משפחה מסור, צנוע ועדין נפש, ולחבריו היה ידיד נאמן, המוכן תמיד לסייע בעצה ובמעשה. מטבעו היה שקט ורגוע, קר רוח ובעל תושייה ויוזמה. במלחמת יום-הכיפורים היה מנחם סגן מפקד טייסת מטוסי סקייהוק. הוא הגיע לטייסת שלו ישר מניו-יורק, שם היה בטיסת “אל-על”, ומיד יצא לשדה הקרב. הוא המריא בעשרות גיחות בחזית הדרום, ובמשך שבוע ימים השתתף בהפצצות, בסיוע לכוחות הקרקע שלחמו בקרבות הבלימה ובתקיפת כוחות אויב ממזרח לעלת סואץ וממערבה. מנחם נהרג כשמטוסו נפגע בעת תקיפת מטרות ליד “החווה הסינית” ביום כ’ בתשרי תשל”ד (16.10.1973). הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בראשון לציון. השאיר אחריו אישה, שתי בנות ובן.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון, משה דיין, כי מנחם היה טייס טוב, לוחם למופת, בעל יזמה ברוכה, אחראי, מסור ואהוד על הכל.
דברים לזכרו פורסמו בחוברת “בנינו”, שיצאה לאור ברמת השרון וכן בחוברת לזכר תלמידי בית-הספר הריאלי בחיפה, שנפלו במערכה.