אדיר שטרן

4.11.62-12.10.73
 
 

אדיר, בן שרה ומשה, נולד ביום ה’ במרחשון תשי”ג. 04.11.1952 בתל-אביב.

בית הספר היסודי “רמת-חן”, והמשיך וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון “בליך” ברמת-חן במגמה להיסטוריה.

אדיר הייה אהוד על חבריו לשכבה והייה פעיל חברתית בבית הספר.

עם חבריו לשכבה הייה חניך בשבט צופי רמת-חן, ופעל כמדריך בשבט.

אביו של אדיר הייה ממקימי חברת התעופה “אל-על” ומטבע הדברים אדיר התעניין מאוד במה שקשור לתעופה ולמטוסים ואהב לבנות טיסנים רבים ודגמי מטוסים שונים.

אדיר דיבר תמיד על רצונו לשרת כחייל קרבי ולשרת כטנקיסט ולוחם מן השורה.

עם גיוסו לצהל בפברואר 1971 , הייה זה ברור שאדיר התנדב לשרת בחיל השריון, ובבית הספר למקצועות השריון אשר בג’וליס הייה חניך מצטיין,ואף קיבל פרס על צלף הקורס.

אדיר ביקש לשרת ולהשתייך לחטיבת “ברק” היא חטיבה 188 המפורסמת, אשר ברמת הגולן, ושם עשה את שרותו הצבאי כמט”ק (מפקד טנק) בגדוד 53

אדיר לא החמיץ אף תרגיל ואף פעולה כנגד האוייב.

באחת הפשיטות ללבנון , תוך כדי קרב נפגע טנק המג”ד (יוסי בן חנן) ואדיר קפץ מהטנק שלו וכיבה את האש שאחזה בטנק המגד וחילץ את המגד עם כוויות קלות בלבד.

בהמשך שרותו בגדוד 53 פלוגה ב’ , מונה לתפקיד רס”פ ,תוך כדי הבטחה של מפקדיו שבבו העת ואם תפרוץ מלחמה ישוב ויפקד על טנק .

מלחמת יום הכיפורים תפסה את אדיר בבית שמיהר ועלה בטרמפים לרמת הגולן , ובהגיעו למחנה “סופה” מצא שיחידתו נתונה בקרבות הבלימה הקשים והמרים בעצירת הסורים מלכבוש את רמת הגולן.

אדיר פיקד על קבלת טנקים פגועים שהגיעו משדה המערכה, ויחד עם חבריו, ניקו ,תדלקו, הטעינו במלאי תחמושת והשמישו שמונה טנקים, לקראת יציאתם להלחם בצבא הסורי ,אשר חלקו כבר הגיע לגדות נהר הירדן — גשר בנות יעקוב.

אדיר אירגן שיירת אספקה להוביל תחמושת ודלק לטנקים הלוחמים ,כשבדרך הותקפה השיירה ע”י קומנדו סורי ורק אחרי שהתחזה למת בצד הדרך הציל את חייו והמשיך במשימה.

בפיקודו של המג”ד (יוסי בן חנן) יצאו שמונה טנקים (שתוקנו והושמשו) להשתתף בקרבות העזים שהתחוללו ברמת הגולן ,להדוף את הסורים ולהכניעם, כשאדיר פיקד על אחד מהם,

ביום שישי ה : 12.10.1973 נערך הכוח לכיבוש יעד סורי אסטרטגי הנקרא תל-שמס , הנמצא בתוך המובלעת הסורית כ- 35 ק”מ מדמשק.

תוך כדי קרב ההבקעה נפגע הכוח ממטח טילים, כשהטנק של אדיר קיבל פגיע ישירה של טיל “סאגר” ורק הטען והנהג הצליחו להחלץ מהטנק הפגוע.

הטנק של אדיר ובו גופתו נשארו בשטח ,( וזאת לאחר ששאר הכוח חולץ לאחור). בלילה גררו הסורים את הטנק (יחד עם גופתו ) לסוריה ,והטנק הוצג כשלל באחת מכיכרות העיר.

אביו של אדיר פתח בחקירה יסודית לגבי גורל בנו האבוד, והוא זה שסיפק לשלטונות הצבא את המידע על קורות הקרב וגורלו המר של בנו.

הגב’ מריאן מילר (אימו של אדיר מילר) קראה כתבה שפורסמה במעריב ” את בני אני מחפש” והחליטה לקרא לתינוק שיוולד לה על שמו של אדיר, , והוא הבדרן “אדיר מילר”.

עם החלפת והחזרת גופות החללים מסוריה , הוחזרה גם גופתו של אדיר והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.

אדיר השאיר אחריו הורים ,אח ואחות.

לאחר נופלו הועלה אדיר לדרגת רב סמל.