שמעון עבודי

26.7.49-2.9.78
 
 

סמל

עבודי, שמעון

בן ששון ורחל. נולד ביום ב’ בתמוז תש”ט (26.7.1949) בבגדד שבעירק. בשנת 1951, כשהיה בן-שנתיים בקירוב, עלה עם משפחתו ארצה. את שנותיו הראשונות בארץ עשה במעברה. משעברה משפחתו לגור בפתח-תקוה, התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי ‘מעלה הזיתים’ שבקרית-מטלון. הוא היה תלמיד חרוץ ופיקח. ציוניו היו גבוהים תמיד ותפיסתו מהירה ובהירה. הוא ניחן בכישורים טכניים וידע לבצע עבודות עדינות ומסובכות בזריזות מפליאה. בשיעורי המלאכה שימש מעין סגן למורה וסייע לחבריו בעבודות ובמשימות שהוטלו על הכיתה. גם עבודותיו בשרטוט היו לשם-דבר בדיוקן ובשלמותן.
בתום לימודיו בבית-הספר נשלח לבית-הספר המקצועי ‘אורט טכניקום’ שבגבעתיים על-ידי ‘החברה לקידום בחינוך’, שדאגה לשלוח את המוכשרים שבין בוגרי בתי-הספר היסודיים להשלמת השכלתם. בבית-הספר המקצועי התבלט שמעון במקצועות הטכניים. לאחר שתי שנות-לימוד בבית הספר המקצועי החליט שמעון לעבור וללמוד מכונאות-מטוסים בבית-הספר הטכני של חיל-האויר. בהתקשרותו לחיל ותמורת לימודים על חשבון הצבא התחייב שמעון לעסוק במקצועו במסגרת השירות הצבאי ולשרת שנה בתנאי-קבע.
הוא היה נער חברותי מאד, אהוב ומקובל על חבריו. הוא ניחן בחוש-הומור מפותח. תמיד היה שמח ומשמח את הבריות. הוא הצטיין בנאמנות ובמסירות לחבריו, תמיד מוכן לעזור לחבר בעצה ובמעשה. היה ישר מטבעו. בזכות תכונות אלה היה אהוב על כולם, מקובל ורצוי בכל מקום.
שמעון גויס לצה”ל בתחילת ינואר 1967 והוצב לחיל-האויר. את שירותו עשה כמכונאי מטוסי-סילון וכבוחן תחמושת-אויר. בכל אשר שירת נחשב חייל טוב ומסור, אחראי ובעל ידע רב במקצועו. הוא עשה חיל בעבודתו, התקדם ומונה לראש-צות ביחידה.
לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, בשנת 1970, התקבל לעבודה בחברת ‘אל-על’, כמכונאי-מטוסים. גם כאן התגלו כישוריו, ויכולתו הטכנית הגבוהה ואמינותו היו לשם-דבר בחברה. הוא נשלח להשתלמויות מטעם החברה והתקדם בידיעותיו ובמקצועו. ביחסיו עם חבריו לעבודה הצטיין כחבר נאמן ומסור, קל להתיידד ושומר-אמונים. כעובד בחברת ‘אל-על היה זכאי לנסיעות חופשיות אחת לשנה. הוא הרבה לטוס לארצות שמעבר לים, טייל הרבה וראה עולם ומלואו. לעתים היה נקרא לשירות-מילואים ביחידתו ותמיד מילא את חובתו בנאמנות וברצון.
ביום ל’ באב תשל”ח (2.9.1978) נפל שמעון בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין שבפתח-תקוה. השאיר אחריו אם, שני אחים ואחות.
במכתב-תנחומים למשפחתו כתב מפקדו: “שמעון היה חייל ותיק ומנוסה ושירת ביחידתנו מאז מלחמת ששת-הימים. יחד עברנו את כל המלחמות, התשה ופעולות מבצעיות. לאחר ששבע מלחמות והשתחרר מהשירות הסדיר המשיך לעסוק במלאכתו האהובה: התעופה. שמעון היה מהטובים והבולטים שבחיילי המילואים ביחידה, לא בחל בשום עבודה והיה ראשון לכל קריאה. מי יתן ופועלו בחיים ישמש אות ומופת לכל חבריו, ממשיכי דרכו.”