אלכסנדר רוזנברג

20.11.35-12.5.98
 
 

תאריך לידה20/11/1935 –
שנת עליה לארץ – 1948, פולין בעיר וישקוב
שם האב – חנוך
שם האם – ציפורה לבית מלמד

אחים: יהודית, צבי, שמחה, חביבה
נישא לשרה רוזנברג לבית קלמרו בשנת 1972
אביהם של חביבה וחנוך

אלכס נולד בפולין ב 1935, שרד כילד את השואה במהלכה איבד את אביו שגויס בכוח לצבא הרוסי אך למרבה הטרגדיה אביו חנוך, קפא למוות מס’ ק”מ מהבית בשובו מהמלחמה.
אימו נותרה לבדה עם חמישה ילדים קטנים, בינהם תינוקת בת שנה, לנוס מהגרמנים דרך היערות לסיביר הקפואה.
בתום המלחמה הגיעה המשפחה לאיטליה כדי לעלות למדינת ישראל במסגרת עלית הנוער. אלכס ואחיו הופרדו מאימם והוא ואחיו שמחה שהו עד לעליה בסלבינו.
ב 1948 כשהוא בן 13 עלה לארץ, את שירותו הצבאי החל כלוחם גולני.
ב 1955 בעת פעולה בניצנה תוך שמירה על הגבולות המפורזים נקלעה יחידתו למארב מתוכנן של המצרים, חלק מהלוחמים נהרגו וחלקם ובתוכם אלכס וידידו שמעון אוחנה נשבו.
15 החודשים בשבי המצרי, היו בכלא עבסייה שבקהיר. בחודשים אילו עבר אלכס ז”ל חוויות טראומטיות כולל חקירות ועינויים, בידוד ואיומים תדירים של הוצאה להורג.
4 לוחמים נוספים בהם יהושוע אניקסטר, שמעון אוחנה, ויונתן אטקס חלקו עימו תקופה קשה זו. יהושוע שנשבה חודשיים קודם לכן ויונתן שנשבה שנה מאוחר יותר.
עם השחרור מהשבי ב 1957 ניסה אלכס לחזור למסלול חיים נורמלי, הוא הוכר כנכה בשיעור 10% בלבד בגין PTSD (הלם קרב).

בגיל 38 נשא לאישה את שרה קלמרו ונולדו להם בת ובן , חביבה וחנוך.

אלכס המשיך לסבול לאורך כל התקופה ממאורעות העבר הקשים, עימם התמודד יחד עם משפחתו בכוחות עצמו .
למרות היותו פדוי שבי והלום רב, המשיך אלכס לשרת במילואים במשך כ 30 שנה, ביחידות שונות ובמקומות מרוחקים ומסוכנים שלא הלמו את מצבו הבריאותי, ואף גרמו להחמרתו ולמחלות נוספות.
בשנת 1970, לאחר שירות מילואים טראומטתי בעזה שלווה במתח ולחץ שכלל בין היתר לווי שיירות תחת אש חיה , הדרדר מצבו הבריאותי והוא חלה בסכרת ולחץ דם. פניותיו להכרה במצבו לא זכתה להתייחסות בשל מדיניות אי הטיפול בשבויים שהיתה נהוגה במשהב”ט באותם הימים .
רק ב 1997 פנה מחדש למשהב”ט בסיוע ועידוד ילדיו שבגרו ונחשפו לפרסומי המשרד אודות המחקרים שנעשו ומסקנותיהם לגבי הטיפול הלקוי שהיה בשבויים לאורך השנים.
במהלך שנת 1998 עבר מס’ וועדות רפואיות, שהעידו על מצבו אך החמירו אותו. המלצותיהם היו בגדר מעט מידי ומאוחר מידי, כוחותיו של אלכס לא עמדו לו עוד והוא נפטר ב 12.5.98 מדום לב.
לאחר מותו הכיר בית המשפט כי הסכרת נגרמה עקב שירותו הצבאי.
ב 12.5.2011 הוכר אלכס ז”ל כחלל מערכות ישראל, היות ונקבע כי אלכס נפטר עקב מחלה שנגרמה בשל ובמהלך שירותו הצבאי.
אלכס ז”ל היה אדם חם ואוהב שביטל תמיד את הצרכים שלו עצמו לטובת המדינה, המשפחה, העבודה והסביבה הקרובה. הוא היה איש חכם ונבון, יצירתי וחרוץ, בוגר האוניברסיטה של החיים, בתנאים אחרים כנראה שהיינו שומעים עליו כמהנדס מוכשר, או אדריכל.