לירון שלמה שרביט

12.4.80-26.8.2000
 
 

סמל ראשון
לירון (שלמה) שרביט

בן פרי ומאיר

נפל ביום כ”ו באב תש”ס (26.08.2000)
בן 20 בנופלו

חיל רגלים

בנם הבכור של פרי ומאיר. נולד ברמלה ביום כ”ו בניסן תש”ם
(12.4.1980). לירון הגיח לאוויר העולם בצהרי שבת אביבית, בבית החולים “אסף הרופא” שבצריפין. מהרגע הראשון הביא שמחה ואושר והסב נחת להוריו ולכל בני המשפחה. כאח בכור גילה אחריות ואכפתיות כלפי אחותו שרון, שנולדה שנתיים וחצי אחריו. משפחתו של לירון התגוררה ברחוב השלום שברמלה ובהגיעו לגיל חמש, עברו לביתם החדש בעיר. בתקופה זו התגלתה אהבתו הגדולה לספורט. במרכז הטניס שברמלה למד להגיש, לחבוט בכדור ולקבל כדורים ועד מהרה השתתף בתחרויות. כשהפסיד, היה אומר “לא נורא” ועובר הלאה; כשניצח, חייך בענוותנות ושתק. לא בכדי הגדירה אותו הגננת, עם סיום גן הילדים, כ”ילד צנוע וביישן”. בהמשך תפסו את מקומו של הטניס כדורסל, כדורגל, ריצה, ובשלב מאוחר יותר גם אגרוף. “השילוב בין אופיו התחרותי לבין ההנאה שבעבודה על גופו משך אותו”, מסבירים הוריו.
לירון עלה לכיתה א’ בבית הספר היסודי “בן צבי” שבשכונת נווה יהונתן ברמלה. היה תלמיד טוב ואסף סביבו חברים רבים שעשו אתו יחד דרך ארוכה. כשאר בני גילו לא משך ידו ממעשי קונדס, אך תמיד שמר על גבולות ברורים ולעולם לא מתח את החבל יתר על המידה.
כשהיה בן תשע, נולד אחיו הצעיר ניסן. מרגע היוולדו היה לירון לשומרו האישי ושימש לו כמדריך וכחבר. וכשגדל והחל לצאת עם חבריו לבילויים ליליים, נהג לצרף את אחותו שרון שהלכה אחריו בהערצה בכל אשר הלך.
בשנת 1991, והוא אז בן 12, החליטו הוריו לשנות את סביבת מגוריהם ולעבור ליישוב הקהילתי בית חשמונאי. לירון שפחד מהלא-נודע וחשש כי ינותק מחבריו התמרד, ולבסוף הוסכם על תקופת ניסיון בת שלושה חודשים שאם במהלכה יחוש כי אינו מתאקלם במקום החדש – יחזור לרמלה ויתגורר עם הסבתא “ממה”. אך לנער חביב כלירון לא הייתה בעיה למצוא חברים חדשים. כבר ביום הראשון לבואם, מיד לאחר חגיגת בר המצווה שלו, מצא לו חבר. ארבעה ימים אחר כך החל את שנת הלימודים החדשה בחטיבת הביניים “הרצוג” שביישוב, נקלט במהירות והכיר חברים נוספים שאחד מהם (שימי), אף הפך עבורו לאח שני. המחנכת של לירון בכיתה ט’ מספרת: “הוא היה פשוט נער למופת … כבר בבית הספר החברות הייתה בעיניו ערך עליון”.
לירון המשיך את לימודיו בחטיבה העליונה של בית הספר האזורי “הרצוג” וסיימם בהצלחה במגמת הקולנוע והצילום. הוא אהב לצלם הכול ובכשרונו המיוחד ידע להפוך את החומרים המצולמים לסרטים ייחודיים ואישיים. שיאם של לימודיו במגמה היה סרט הגמר אותו הפיק ושבו שיחק: לירון גילם תפקיד של חייל שחברתו חולמת כי הוא נהרג בקרב. בקליפ, מגלה הנערה כשהיא מקיצה, כי לא היה זה אלא חלום רע. לדאבון הלב, עבור משפחתו של לירון, הסרטון הפך למציאות עגומה ונוראה.