זאב איזנברג

8.9.1971-11.7.1994
 
 

זאב בכינויו “זאבי” נולד ב- 8 לספטמבר 1971 בבית חולים אסף הרופא בן לצבי ( סגר”א חשבונות באל על ) וציפי ( שעבדה כאחות בבית החולים אסף הרופא ) ונכד לדוד איזנברג ז”ל ממקימי חברת אל על .

בשנים 1972 ועד 1979 נתלווה להוריו שיצאו בשליחות לציריך שבשוויץ. שם למד בגן ובית ספר יסודי בינלאומי שבעיר כאשר שפת האם שלמד הייתה אנגלית ושפה שנייה גרמנית וזאת בנוסף לעברית שפת הבית. בשנת 1979 עם חזרתו לארץ למד בבית הספר היסודי ע”ש כצנלסון בחולון ,ילד שקט ומנומס אהוד על חבריו ,תמיד מחייך וחבר אמיתי. אחר כך למד בבית ספר תיכון ” תל גיבורים” בחולון אותו סיים וקבל תעודת בגרות. במשך כל השנים היה “משוגע” לטיס ומטוסים. בנה אינסוף דגמים ושאף ללמוד טיס.

 עם התקרב גיוסו לצה”ל ולאחר גיבוש התנדב לשרת בחיל הים כאשר כל רצונו היה להגיע ולשרת על ספינת הטילים “תרשיש” בה שרת חברו מבית הספר גילי.

בספינה זו ביקר לראשונה כילד כאשר ספינה זו הגיעה לנמל ניו-יורק במלאת 200 שנים לארה”ב.

עם גיוסו שובץ לקורס אלחוטנים של חיל הים ולאחר קורס ארוך ומייגע בו השקיע את מיטב יכולתו על מנת לזכות בציונים גבוהים שיאפשרו לו את הזכות לבחור את הספינה בה ישרת ואכן הצליח במשימתו.

שרת כאלחוטן של ספינת הטילים “תרשיש” ולא היה מאושר ממנו . השתתף במשימות רבות שהשתיקה יפה להם. בספינת הטילים נוצרה החבורה של השלושה זאבי, גילי ואמיר שנמשכה עד מותו .חברות זו נמשכת עד היום ואין יום זיכרון שחבריו לא משתתפים.

לזאבי היה הומור מיוחד לחיקויים ותמיד עם חיוך על הפנים. מוכן לעזור לחבריו ואהוד על כולם. בן טוב ואח נהדר.

בעת השרות הצבאי חלה זאב ונאלץ היה לעזוב את הספינה אך המשיך לשרת בחיל הים בבסיס חיפה בחוף בהתנדבות .

למרות כל התלאות שעבר עם מחלתו היה תמיד אופטימי.

עם שחרורו מצה”ל היעד הבא היה ללמוד מנהל עסקים במכללה למנהל. את היעד הזה לא הספיק להתחיל ,המחלה הקשה הכריעה אותו והוא נפטר ב- 11 ליולי 1994 בבית החולים הדסה עין כרם, רק כמעט בן 23.

השאיר אחריו הורים אחות בכורה טלי ואח צעיר לירן ,סבתא וסבא יהודית וצבי בראון ,סבתא וסבא חנה ודוד איזנברג ז”ל.

במקום לטוס עם ציפורים

אתה עף עם מלאכים